משמורת ילדים

משמורת

ילדים הם פרי יצירתם של הוריהם, בין אם הם נשואים זה לזה ובין אם לאו. עם הולדתו של הילד הרי שלשני הוריו גם יחד חובות וזכויות שוות כלפי ילדם. החוק הבסיסי במדינת ישראל אשר מסדיר ומגדיר את מעמדם של ההורים והילדים הוא חוק הכשרות המשפטית התשכ"ב – 1962,הקובע כי שני ההורים הם האפוטרופסיים הטבעיים של הקטינים.

מה הוא מעמד ההורים בפירוד?

לפיכך, שני ההורים מהווים אפוטרופסיים של ילדיהם גם ללא קשר לשאלה בחזקת מי מהם נשארו הילדים לאחר גירושין או פירוד. לשני ההורים מעמד שווה בקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילדים, כגון בנושאי חינוך ובריאות. אפוטרופסות ההורים כוללת חובות וזכויות הקטינים בכל הנושאים המהותיים לרבות נושאי חינוך ובריאות .
מתי נדרשת הסכמת ההורים?

כאשר ההורים חיים בנפרד בין אם התגרשו ובין אם לאו, רשאים הם להסכים בענייני האפוטרופסות השונים לרבות: מי יהיה ההורה המשמורן, ז"א היכן יתגוררו הילדים ומי יטפל בהם ומה יהיו זכויות הביקור של ההורה האחר, חינוכם של הילדים (מסגרות החינוך) הוצאת הקטינים לחו"ל (מתי ולאן). במידה ואין הסכמה תבחן הערכאה המוסמכת את כלל ענייני הילדים ע"פ  העיקרון של טובת הילדים.

מה היא חזקת הגיל הרך ומה הן המלצות "ועדת שניט"?

אם אין הסכמה בין שני ההורים בשאלות הנוגעות לילד – יכריע בית המשפט "כפי שיראה לו לטובת הילד".יחד עם זאת החוק קובע שילדים עד גיל שש יהיו בהחזקת אמם, אלא אם כן קיימות סיבות מיוחדות להורות אחרת ( חזקת הגיל הרך).

בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל נהו

משמורת ילדים
משמורת ילדים

גה "חזקת הגיל הרך"– הקובעת כי במקרה של גירושים בין בני זוג –  בהיעדר הסכמה בין האם לאב לגבי המשמורת, ילדים עד גיל 6 יישארו בחזקת האם (כאשר לאב יש קשר הדוק ורציף עם הילדים). החזקה אינה "חוק" אלא סעיף אחד מיני רבים (סעיף מס’ 25) בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. בפועל, חזקת הגיל הרך, מקנה משמורת כמעט אוטומטית לאם לגבי ילדים עד גיל 6 שנים. טרם שונתה החזקה הנהוגה בבתי המשפט ובתי הדין הרבניים.

לאתר הבית של אביה שטיין קורלנד לחץ כאן

איך מחליטים בנושא משמורת והסדרי ראיה?

בית המשפט או בית הדין הדן בעניין קובע את מקום משמורת הילדים ואת תדירות הסדרי הראיה ע"פ חוות דעת של אנשי מקצוע- עובדים סוציאליים או פסיכולוגיים הממונים מטעם בית המשפט או בית הדין. בתי המשפט נעזרים גם ביחידות הסיוע הסמוכות לכל בית משפט לענייני משפחה (בהם יושבים עו"סים) ליתן המלצות לעניין משמורת והסדרי ראיה לקטינים.
כלל הורים מסוגלים לגדל את ילדיהם. החריג לכלל הם אותם הורים אשר מתעורר לגביהם ספק בדבר מסוגלותם ההורית. במקרים אלו יתמנה מומחה לאבחון מסוגלות הורית.ישנם מקרים בהם ללא בדיקת מסוגלות הורית לא יהיה ניתן לקבל החלטות לטובת הקטין בתביעות הורים למשמורת על ילדיהם.

איך יקבעו הסדרי הראיה/ זכויות הביקור להורה שאינו ההורה המשמורן?

כאשר בית המשפט או בית הדין קובע שילד יגדל עם מי מהוריו אין הוא שולל את אפוטרופסותו של ההורה האחר, אשר אינו ההורה המחזיק, הוא נשאר אפוטרופוס טבעי הזכאי להסדרי ראיה/הסדרי שהייה.  ההורה  הלא משמורן הוא נשאר אחראי על קבלת החלטות הנוגעות לחינוך, רפואה, מקום מגוריו של הילד ושאר צרכיו, אלא אם כן קיים חשש שאחד ההורים יסכן את הילד כאשר יפגוש אותו, ואזי סביר להניח כי במקרים אלו לא ישללו הסדרי הראיה, אלא הביקורים יעשו בפיקוח גורם מקצועי כדוגמת "מרכז הקשר" המצוי בכל מחלקה לשירותים חברתיים בכל עירייה.

הלכה למעשה- דוגמאות

ברצוני לספר ולדווח כי למעשה רוב תיקי הגישור המשפחתיים, הלכה למעשה , מגיעים ההורים באופן משותף ובהסכמה הדדית להסדרי ראיה במהלך השבוע ובסופי שבוע, וכן במהלך החגים והחופשות. כיום האבות , הלא משמורנים, לוקחים חלק רחב בגידול הקטינים לרבות בלינה במהלך השבוע, בחופשות רחובות במהלך הקיץ והחגים. וזאת כחלק ממגמה נרחבת של הורים אשר מאפשרים לילדיהם משמורת משותפת בה שני ההורים שותפים באופן מלא על גידול הקטינים.

למשרדנו מומחיות בניהול כל סוגי התביעות אם תבחרו בכך, אך גם התמחויות נוספות בתחומים ייחודיים. באמצעות הגישור וכן שיטת הגירושין בשיתוף פעולה הצליח משרדנו לגבש בהצלחה רבה הסדרים רבים של משמורת משותפת אשר קיבלו תוקף של פסק דין וזאת ללא ניהול תביעות יקרות, מתישות וקשות.

מסמך זה אינו מחליף ייעוץ משפטי!